למרות שהמחוקק דורש מהמבקר הפנימי לבחון את פעולותיהם של נושאי משרה, הוא מטיל על המבקר הפנימי אך ורק את חובת הדיווח לממונה עליו או למבקר המדינה, כאשר נראה לו שמדובר בעבירה פלילית.
סעיף 4(ב) לחוק הביקורת הפנימית קובע כי על המבקר הפנימי לערוך ביקורת על פי תקנים מקצועיים מקובלים. תקני הביקורת הפנימית המתפרסמים על ידי לשכת המבקרים הפנימיים בישראל וכן תקני הביקורת המתפרסמים על ידי AII, אינם דנים בהמלצת מבקר פנימי על הסקת מסקנות אישיות.
יתרה מזאת, גם כאשר המדובר בחשד למעילה מוטלת על המבקר חובת זהירות בדיווחיו ועליו להתיעץ עם היועץ המשפטי.
מסקנת הדיון שלעיל הינה שלא מוטלת על המבקר הפנימי חובה להמליץ על הסקת מסקנות אישיות כנגד מבוקרים.

נבחן כעת האם רצוי שמבקר פנימי ימליץ על הסקת מסקנות אישיות כנגד מבוקרים.
סטנדרט 062 לתקני הביקורת קובע:

מבקרים פנימיים צריכים להבין יחסי אנוש ולשמור על יחסים משביעי רצון עם מבוקרים.